ת"א
בית משפט השלום אשקלון
|
2100-99
08/11/2011
|
בפני השופט:
דינה כהן - ס.נ
|
- נגד - |
התובע:
1. יראון עבודות חקלאיות בע"מ 2. ראובן (עפר) טרבלסי 3. מאיר מזוז
|
הנתבע:
חג'בי את חג'בי
|
פסק-דין |
א. רקע,מוסכמות ופלוגתאות
- התובעת - חברה העוסקת בעבודות חקלאיות, טענה כי הנתבעת ביצעה ריסוס בשדה סלרי על פי הזמנת התובעת, ברשלנות, מאחר שמיכל הריסוס בו השתמשה הנתבעת, לא נשטף טרם השימוש בו באופן המתחייב והיה מזוהם בשאריות של חומרי הדברה מריסוס קודם, שהסלרי רגיש להם ושגרמו נזק חמור לגידול הסלרי (להלן: " הסלרי") ומכאן התובענה שבפני כנגד הנתבעת, שהועמדה על סך של 522,711 ש"ח.
התובע 2 הינו בעל שליטה בחברה התובעת 1 ואילו התובע 3 - שותף לרווחי הגידול נשוא התובענה.
הנתבעת, שמר נתנאל (נתן, נתי) חג'בי הוא מנהלה, עסקה במועדים הרלונטיים במתן שירותי הדברה.
צד שלישי מס' 1 ושולחת ההודעה לצד רביעי, ביטחה את הנתבעת לטענתה מפני נזקים על פי פוליסה מתאימה ואילו צד ג' מס' 2 והצד הרביעי- מר זמיר, היה סוכנה.
- טרם התייחסות לפלוגתאות הטעונות הכרעה, מספר הערות דיוניות:
- בהחלטה מיום 28.2.00 (כב' הש' נדב) נקבע כי תידון תחילה שאלת אחריות הנתבעת לנזקים הנטענים על ידי התובעים ורק אם יוחלט כי הנתבעת אחראית לנזקי התובעים, תידון שאלת גובה הנזק וחלוקת האחריות בין הנתבעת לבין צדדים שלישיים ורביעיים.
- בהחלטת מיום 27.6.01 (כב' הש' ברעם), נקבע כי רק לאחר שמיעת ראיות כל הצדדים, ישקול בימ"ש אם יש מקום למינוי מומחה מטעמו.
- לאחר שנשמעו ראיות הצדדים, לענין האחריות, לרבות המומחים מטעמם, מונה על ידי בימ"ש, האגרונום אייל שפירא, שנתבקש להתייחס בחוות דעתו - אליה נדרש בהמשך, אף להיקפו של הנזק, ככל שימצא. משהוגשה חוות דעתו, בתאריך 3.5.09 הסכימו הצדדים והצהירו לפרוטוקול מיום 16.6.09, על העמדת הנזק על סכום של 214,404 ש"ח נכון למועד האירוע ולייתר בכך את הדיון בשאלת גובה הנזק.
- החלטה זו, תתמקד אם כן, בשאלת אחריות הנתבעת לנזקי התובעים ומשכך, לא תתבררנה טענות הנתבעת על פי הודעה לצדדים שלישיים לקיומו של כיסוי ביטוחי ולרשלנות סוכן הביטוח או טענות הצד השלישי- חברת הביטוח כנגד סוכנה בהודעה לצד רביעי, אף שמומחי הצד השלישי נחקרו בשאלת האחריות.
(בהחלטה זו, ההפניה לעמודי הפרטיכל נעשתה ע"פ העימוד בתיק הניר בשל הבדלי עימוד בהשוואה לתיק האלקטרוני. כן יש להביא בחשבון כי רצף העימוד, ליותר מ-400 עמודי פר' לא נשמר כך שההפניה לעמוד זה או אחר תהא תלוית מועד עדות/זהות עד).
- להוכחת עוולת הרשלנות הקבועה בהוראת סע' 35 לפק' הנזיקין (נוסח חדש) כנטען, על התובעים להוכיח כי הנתבעת חבה כלפיהם חובת זהירות, כי זו הופרה, כי נגרם לתובעים נזק וכי קיים קשר סיבתי בין ההפרה לנזק.
- במסגרת האמורה, הצדדים נחלקו בשאלות של עובדה, מומחיות ומשפט. בתוך כך, נחלקו הצדדים ביחס למהלך הריסוס ונסיבות ביצועו. המומחים השונים, חיוו דעתם באשר לתכונות קוטלי העשבים בהם עשתה הנתבעת שימוש בריסוס קודם - גלין, גול וטאוצ'דאון, נוכח סבירות המצאותם ולו בשאריות זעירות, במיכל הריסוס עובר לביצועו ולאפשרות כי הנם גורמי הנזק. כן התיחסו המומחים השונים לגורמי נזק אפשריים אחרים ובעיקר התמקדותם בטענת ההגנה כי תשלובת חומרי הריסוס בהם השתמשו התובעים בעצמם לריסוס שדה הסלרי ממזיקים - מץ, דיויפאן ומרשל, היו חומרים שאינם מורשים לשימוש ועשויים להיות גורם הנזק, או אחד מהם.
- תחילה נידרש לעיקרי העובדות, שלא היו שנויות במחלוקת או שניתן לקבען כממצא משום שלא נסתרו או שלא היו במחלוקת של ממש:
- התובעת חכרה ממושב זימרת שדה בשטח כולל של 340 דונם ובמהלך חודש אוקטובר, נובמבר 1997 שתלה בשטח של 80 דונם מן השדה, סלרי לייצוא מסוג סמיט (ס' 3 לתצהיר מר טרבלסי).
- בגידול הסלרי נתגלו מזיקים שהתובעים חפצו במיגורם תוך שמירה על איכות הסלרי שגידלו. בשל כך, הזמינו התובעים מאת הנתבעת, בשיחה טלפונית שבין מר מזוז משה - תובע מס' 3, לבין מר נתן חג'בי- מנהל הנתבעת, בין התאריכים 1.3.98 לבין 2.3.98 (המועד המדויק שנוי במחלוקת) עבודת הדברה, באמצעות מרסס חדיש שברשות הנתבעת, מסוג Laser 3000 Tecnoma ושנרכש על ידה בחודש ינואר 1998 (להלן: "המרסס").
בהקשר זה יאמר, כי אף שלתובעת 1 מרסס משל עצמה, נזקקה לשירות המרסס החדיש של הנתבעת בשל תכונותיו וטיבו, אך מסיבה השנויה במחלוקת (התובעים טענו בהיותו בעל גחון גבוה המסוגל למנוע פגיעה בגידול הסלרי שגבה, ואילו הנתבעת טענה כי במרסס מיכל ריסוס בעל נפח גדול שהיה בו לסייע לנתבעת לסיים הריסוס בתוך זמן קצר).
- מר נתן חג'בי מנהל הנתבעת, הודיע לתובע 3 בטלפון כי סיים לבצע ריסוס בקוטלי עשבים מסוג גלין, גול וטאצדאון בקיבוץ דביר, וכי עליו לדעת כיצד יש לחטא את מיכלי הריסוס מחומרים אלה, טרם ביצוע הריסוס המוזמן ע"י התובעים (תוכן תשובת התובעים לנתבעת שנוי במחלוקת, פלוגתא שתידון בהמשך).
- מוסכם כי הוראות השטיפה מטעם היצרן, על פי התוית המופיעה על החומר גלין, מחייבת שטיפת המרסס (נספח ת/2 לתצהיר טרבלסי), פעמיים לפחות באמוניה מימית ופעם נוספת במים ובדטרגנט.